WhatsApp_Ima...
הרשויות המנהליות עליהן חל הסדר דחיית המועדים
רשויות הציבור עליהן יחול הסדר דחיית המועדים והתקופות הן הממשלה ומשרדיה, על יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; גופים שהוקמו או שמונו לפי חוק; גופים שניתנו להם סמכויות לפי חיקוק – לעניין הסמכות שניתנה להם כאמור; רשויות מקומיות; מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; חברה ממשלתית וחברת-בת ממשלתית, כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 – לעניין החלטה מינהלית ופנייה לרשות ציבורית לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 בלבד; ומעסיק ציבורי גדול, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לעניין פרסום תכנית לפי סעיף 9ג(א) לחוק האמור.
 
דחיית מועדים והארכת תקופות לקבלת החלטה של רשות ציבורית
התקופה הקובעת הראשונה – מועדים ותקופות שחלים מפרוץ המלחמה ועד ליום 22 בנובמבר 2023
אם קבוע בחיקוק (חוק או תקנות) מועד נקוב לקבלת החלטה מנהלית או לביצוע פעולה של רשות ציבורית, ומועד זה חל בתקופה שמיום פרוץ המלחמה, 7 באוקטובר 2023, ועד יום 22 בנובמבר 2023, תקופה המוגדרת בחוק כ"תקופה הקובעת הראשונה", יידחה המועד האמור בחודשיים. בדומה, אם קבועה בחיקוק תקופה למתן החלטה או לביצוע פעולה של רשות ציבורית, והיום האחרון של התקופה חל במהלך התקופה הקובעת הראשונה, תוארך התקופה בחודשיים מיומה האחרון המקורי.
זאת, להוציא חריגים שנקבעו במפורש בתוספת הראשונה לחוק.

התקופה הקובעת השנייה – מועדים ותקופות שחלים מיום 23 נובמבר 2023 ועד ליום 7 בינואר 2024
1
על פי החוק, רק סוגים מסוימים של החלטות מנהליות שמועד או תקופה הקבועים בחיקוק לקבלתן, נופלים בתקופה הקובעת השנייה, יידחו גם הם בחודשיים. החלטות מנהליות מסוגים אלה מנויות בתוספת השנייה לחוק, ובין היתר: המועד בו נדרשת רשות האסדרה לפרסם תכנית עבודה שנתית לבחינת אסדרה קיימת והמועד בו נדרש תאגיד ציבורי לפרסם תכנית אסדרה שנתית, לפי חוק עקרונות האסדרה; והמועד למסירת החלטה בבקשה לפי תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת).2
 
דחיית מועדים והארכת תקופות לפניה אל רשות ציבורית
פניה לרשות ציבורית מוגדרת בחוק כפניה של אדם לרשות ציבורית לפי חיקוק, לרבות הגשת השגה, מסירת דיווח, מסירת מסמך או מידע אחר, מענה לפניית רשות, והגשת בקשה להפעלת סמכות לפי חיקוק. מספר סוגי פעולות לא ייחשבו לפנייה לרשות ציבורית, ולפיכך לא תחול עליהן דחייה לפי החוק, ובמרכזן תשלום לרשות ציבורית, ובכלל זה תשלום אגרה, היטל, מס וכל תשלום חובה אחר, ותשלום קנסות שונים.
מועדים או תקופות (יומה האחרון של התקופה), הקבועים בחיקוק לפנייה של אדם אל רשות ציבורית, שחלים בין יום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 בינואר 2024 (כלומר, בתקופה הקובעת הראשונה או השנייה), יידחו בחודשיים. זאת, להוציא חריגים שנקבעו במפורש בתוספת השלישית לחוק.
 
אם החליטה רשות ציבורית מכח סמכות הנתונה לה לפי חיקוק, להאריך תקופה או מועד שנקבעו בחיקוק לקבלת החלטה שלה או לפנייה של אדם אליה – ללא קשר להארכה הכללית שקובע החוק, יחול גם על הארכה זו ההסדר הכללי שקובע החוק והיא תעמוד על חודשיים, ובלבד שהתקופה או המועד לא יידחו יותר מפעם אחת בסך הכל.
 
סייגים לתחולה וחריגים נוספים
  • על הפעולות המנהליות הבאות לא יחול המנגנון הכללי לדחיית מועדים ותקופות: החלטות הנוגעות למעצר, משמורת או כליאה; תשלום שמשלמת רשות ציבורית; פעולת דיווח, העברת הודעה או מידע לכנסת, לוועדה מוועדותיה, או למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; התקנת תקנה בת פועל תחיקתי; והחלטה מנהלית לפי חוק חופש המידע.
  • התוספת הראשונה לחוק מחריגה שורה של דברי חקיקה, שמועדים ותקופות שקבועים בהם לביצוע פעולות של רשויות המדינה, לא יידחו או יוארכו, ובהם למשל, הוראות מסוימות בתקנות חובת המכרזים; המועדים והתקופות המנויים בחוק מוסר תשלומים לספקים; מספר דברי חקיקה בתחום המס; חוק שירות עבודה בשעת חירום; חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 והצווים שנקבעו מכוחו; חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 והצווים שנקבעו מכוחו; חוק משק החשמל והתקנות והכללים שמכוחו; חוק חדלות פירעון והתקנות שמכוחו, ועוד.3
  • התוספת השלישית לחוק מחריגה שורה של דברי חקיקה, שמועדים ותקופות שקבועים בהם לפנייה של אדם אל רשויות המדינה, לא יידחו או יוארכו, ובהם למשל: כל המועדים והתקופות שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון; בשורת דברי חקיקה ראשית בתחומי הבנקאות והשירותים הפיננסיים; בחוק ניירות ערך, ובתקנות, הוראות, כללים וצווים שהוצאו מכוחו;4 חובת דיווח של ספק גדול וקמעונאי גדול על פי סעיף 12 לחוק קידום התחרות בענף המזון; מועדים הקבועים במספר דברי חקיקה בתחום הגז והחשמל; כל המועדים והתקופות המנויים בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם ובחוק שירות עבודה בשעת חירום; ומספר הוראות מחקיקת המפלגות והבחירות לכנסת.5
  • החוק מעניק לרשות ציבורית סמכות לקבוע כי מועד או תקופה למתן החלטה מנהלית מסוימת על ידה, או לפנייה מסוימת של אדם אליה, לא יידחו ולא יוארכו, וכן לקבוע תקופת דחייה או השהייה קצרה מזו הקבועה בחוק. טרם קבלת החלטה כזו נדרשת הרשות לשקול את ההשלכות של הארכת התקופה או דחיית המועד על זכויות הפרט. עם קבלת החלטה נדרשת הרשות להודיע על כך בהודעה מנומקת בכתב לכל אדם שההחלטה חלה לגביו, אלא אם החלטתה ניתנה מיוזמתה שלה, והיא נוגעת למתן החלטה מסוימת על ידה.
  • החוק לא יחול על תקופות ומועדים שחל לגביהם חיקוק שנקבע במהלך התקופה הקובעת הראשונה או השנייה, אך זאת למעט חיקוק הקבוע בתוספת החמישית לחוק.6
  • החוק לא יחול על תקופות ומועדים בהליכים שבפני ערכאות שנקבעו לגביהן הוראות בתקנות הנוגעות לסדרי דין במצב חירום מיוחד בבתי המשפט, לשכות הוצאה לפועל, בתי דין לעבודה, בתי דין רבניים, דרוזיים ושרעיים, ובבית הדין לעררים מכח חוק הכניסה לישראל, וכן בהוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע"ה-2015.
 
_____________________________________________________________________________________________________________________________

[1] התקופה הקובעת השנייה, וכן תקופת הדחייה, ניתנות שתיהן להארכה בצו בתנאים הקבועים בחוק.
[2] השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי רשאי לשנות בצו את התוספת השנייה. העברת פרט מהתוספת הראשונה לשנייה, דורשת אישור של ועדת החוקה של הכנסת.
[3] את התוספת הראשונה לחוק, רשאי שר המשפטים לשנות בצו בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי ובאישור ועדת החוקה של הכנסת.
[4] לפי חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקת מיתקני גז), התשפ"ד-2023, אישור רגולטורי שפקע או שצפוי לפקוע במהלך התקופה שחלה מיום 7 באוקטובר 2023 עד ליום 7 בינואר 2024, יידחה מועד פקיעת תוקפו בשלושה חודשים. אישור רגולטורי כולל, בין היתר, את היתרי רשות ניירות ערך לפרסום תשקיף מדף ואישור להארכת תשקיף מדף ב-12 חודשים נוספים בנוסף, רשות ניירות ערך אישרה לתאגידים המדווחים ארכה בת חודש להגשת הדוחות של הרבעון השלישי לשנת 2023.
[5] את התוספת השלישית לחוק, רשאי לשנות שר המשפטים בצו. גריעת הוראות ממנה כפופה לאישור השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי, והוספת הוראות אליה דורשת בנוסף את אישור ועדת החוקה של הכנסת.
[6] זו נותרה ריקה בנוסח אשר הונח על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, אך שר המשפטים רשאי לשנותה בצו בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי ובאישור ועדת החוקה של הכנסת.
Powered by ActiveTrail